החיים מביאים עימם מצבים, זמניים או קבועים, בהם אדם אינו יכול עוד לדאוג לעצמו ולטפל בענייניו כראוי, אם עקב מצב רפואי, הידרדרות נפשית או בשל כל מוגבלות אחרת.

כיום, החוק בישראל מאפשר לאדם לתכנן את עתידו לקראת מצבים אלו, ולהורות מה יוחלט ומה ייעשה לגביו, וכן ביחס לענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים, אם וכאשר יגיע למצב בו לא יהיה עוד כשיר ומסוגל לדאוג ולטפל בענייניו בעצמו, והכל על פי השקפת עולמו ובחירתו האישית.  כיצד? באמצעות עריכה של ייפוי כח מתמשך.  

ייפוי כח מתמשך הוא הסדר משפטי צעיר יחסית ופורץ דרך, המאפשר לאדם את החירות המיטבית והיכולת לתכנן באופן מושכל את עתידו, להגשים את רצונותיו ולהסדיר את מהלך חייו לקראת מצב של חוסר מסוגלות.

פרקטית, מדובר במסמך של הוראות והבעת רצון, במסגרתו אדם (הממנה), בעודו כשיר לכך, ממנה אדם אחר מטעמו (מיופה כח), ומקנה לו סמכויות לפעול במקומו בטיפול בענייניו העתידיים, באופן ובהיקף כפי שהממנה מגדיר מראש בייפוי הכח, למשל – היכן יגור, מה ייעשה ברכושו, בכספים שצבר, בעסקיו, היכן וכיצד יטופל רפואית, ועוד – והכל ללא מעורבות של בית המשפט.

במקביל, הסדר זה כולל מנגנוני בקרה ופיקוח שנועדו למנוע פגיעה בממנה וניצולו לרעה, ביניהם גם הוראות המגדירות את האופן בו יוכל מיופה הכח להפעיל את סמכויותיו, תחומי ההחלטות שהוא מוסמך לקבל בשם הממנה, וכן גם ביחס להיקף שיקול הדעת המוקנה לו.

קצת היסטוריה

במרץ 2007 חתמה מדינת ישראל על אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. עיקר חשיבותה של האמנה אינה בהכרה בעצם קיומן של זכויות האדם, והאמנה גם לא מגדירה זכויות אדם חדשות, אלא שהיא מכירה ומחייבת את המדינות החתומות עליה לפעול לשם הגשמת יכולתם של אנשים עם מוגבלויות לממש את זכויות האדם שלהם.  לאחר תהליך של בחינה פנימית של החקיקה והמצב הקיים בישראל, בספטמבר 2012 מדינת ישראל חזרה ואישררה את האמנה ובכך התחייבה לפעול לקיומם של תהליכים ושינויי חקיקה אשר ייצרו אמצעים ראויים עבור אנשים עם מוגבלות למימוש זכויות האדם שלהם.

בין יתר עקרונות האמנה, גם ההכרה כי לאדם עם מוגבלות יש כשרות משפטית שווה, וכי באחריות המדינה לקיים אמצעים המסייעים לאדם בעל מוגבלות לקבל החלטות בענייניו. ברוח עקרון זה, בתיקון שפורסם באפריל 2016 נולד אחד השינויים המרכזיים בחקיקה בישראל – תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב –1962 במסגרתו נוצר ההסדר של ייפוי הכח המתמשך. הסדר זה הוא לא פחות מבשורה ציבורית משמעותית המשקפת את המעבר משיח עבר פטרנליסטי על טובתו של אדם לשיח המכיר ומגן על זכותו של אדם בעל מוגבלות לממש את זכויותיו של אדם לכבוד, לחירות, לשוויון ולאוטונומיה בהגדרה ומימוש רצונותיו ובחירותיו, לקיום וניהול חייו לפי השקפת עולמו.

עד לתיקון זה לחוק, כאשר אדם איבד את יכולתו לטפל בענייניו בעצמו, אז על מנת להגן עליו ולמנוע את ניצולו, נוהל בעניינו הליך משפטי בפני בית המשפט לענייני משפחה. תחת סקירת הרווחה ובפיקוח האפוטרופוס הכללי, בית המשפט מכריז על אותו אדם כחסוי וחסר כשירות (פסול דין) וממנה לו, באופן זמני או קבוע – אפוטרופוס. במידת הקיים האפוטרופוס הממונה הינו אדם מתאים הקרוב לחסוי, ובהיעדר כזה – מתמנה לתפקיד תאגיד אפוטרופסות מקצועי.

מרגע מתן צו המינוי מנוהלים כל ענייניו של החסוי – האישיים, הרפואיים והרכושיים – אך ורק על ידי האפוטרופוס, תחת פיקוחם השוטף של בית המשפט לענייני משפחה והאפוטרופוס הכללי. לעתים, בני משפחתו של החסוי, מודרים לחלוטין מקבלת החלטות בענייניו.

אם כן, על אף שלעתים רבות נסיבות החיים אכן מחייבות בלית כל ברירה אחרת מינוי של אפוטרופוס לשם הגנה על אדם בעל מוגבלות, אפוטרופסות היא מן ההסדרים המורכבים, המגבילים והחסרים ביותר בדין הישראלי, והיא כורכת בחובה משמעויות כבדות מאוד על כל הצדדים המעורבים בה – החסוי, האפוטרופוס, בית המשפט ורשויות המדינה.

הס מלהזכיר את העלויות הכבדות והררי הבירוקרטיה, אך בין יתר התוצאות של מינוי אפוטרופוס, מדובר בפועל באבדן החירות האישית של החסוי, שלילה של רבות מזכויותיו ושלילה גמורה של עצם יכולתו האופרטיבית (והמשפטית) לקבל ולממש החלטות בענייניו שלו, בגופו ובקניינו.

ל"חגיגה" הזו אפשר כמובן להוסיף את אבדנה של פרטיות בסיסית, כאשר חייו של החסוי, על כל היבטיהם, מנוהלים תוך מעורבות משמעותית של בית המשפט, פקידי הרווחה והאפוטרופוס הכללי, לרוב בלי שום התייחסות או שיח כלשהו בדבר רצונו של החסוי והעדפותיו האישיות.

בראי הפגיעה האנושה בחירותו ובכבודו של האדם, ועל מנת לאפשר לאדם מידת עצמאות גבוהה יותר בקבלת החלטות בענייניו שלו ואמצעי למימושה, בתיקון החוק קבע המחוקק הישראלי שתי חלופות לאפוטרופסות: הראשונה – עריכתו של "ייפוי כח מתמשך", והחלופה השנייה היא "קבלת החלטות נתמכת" – הסדר המאפשר לאדם הסתייעות באדם אחר – "תומך החלטות" – לצורך קבלת החלטות בענייניו ובמימושן. לשם השלמת התמונה, בדומה להליך של מינוי אפוטרופוס, גם תומך ההחלטות מתמנה בהליך משפטי המתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה. 

בנוסף ולשם עיגון ההגנה, התיקון קובע שבמידה ואכן קיימת לגבי אדם חלופה שיש בה הגבלה פחותה לעצמאותו של אדם ובחירתו האישית – לא ימונה לו אפוטרופוס. כאן חשוב לציין גם כי כשלעצמו, ייפוי כח מתמשך, גם כאשר הוא נכנס לתוקפו – אינו שולל את כשרותו המשפטית של האדם הממנה.

מדוע חשוב לערוך ייפוי כח מתמשך?

על פני שתי החלופות האחרות, אפוטרופסות וקבלת החלטות נתמכת – יתרונותיו של ייפוי כח מתמשך הם ברורים ורבים! אך חשיבותו העיקרית של הסדר זה היא בחיוניותו, למעשה כאמצעי היחיד הקיים כיום בחוק – לשמירה על כבודו של האדם, על חירותו, על בחירתו החופשית ועל מפעלי חייו.

כך, בהיעדרו של ייפוי כח מתמשך, מפקיד אדם את ההחלטות על גופו, על רכושו, על עסקיו ועל אורחות חייו, אם וכאשר יגיע חלילה למצב של חוסר מסוגלות – בידי האפוטרופוס אשר ימונה בעניינו – יהא זה מי שיהא, ומאחר שזה שואב את סמכויותיו מצו המינוי – ממילא גם בידי בית המשפט.

יתרונותיו של ייפוי כח מתמשך

• הוזלת עלויות – מדובר בכלי זול לאין שיעור ביחס לאלטרנטיבת האפוטרופסות, ובוודאי ביחס לעלות ניהולם של ההליכים המשפטיים הכרוכים בה.

• התאמה אישית – ייפוי כח מתמשך נהנה מגמישות ופשטות מבורכת, הן בעריכתו והן במהלך הפעלתו. ייפוי הכח נערך כשהוא כחליפה התפורה למידותיו של הממנה, בתכנון הצופה את פני העתיד, תוך התאמת הגורמים עליהם הממנה סומך בטיפול בענייניו השונים.

• קיום מנגנוני בקרה ופיקוח – בנוסף לתנאים הקבועים בחוק ביחס להסדר ייפוי הכח המתמשך, למשל – תנאי הסף לעריכתו, תנאי פקיעתו, התנאים לביצוע פעולה חוקית של מיופה הכח ואף מגבלות בסכום ומהות על הפעולות המותרות למיופה הכח ללא קבלת אישורו של בית המשפט, מתקיימים גם מנגנוני פיקוח ובקרה שוטפים שהיקפם מוגדר בייפוי הכח לפי דרישות הממנה, ביניהם גם האפשרות למנות אדם מיודע (אחד או יותר) אשר יקבל דיווח בזמן אמת על פעולותיו של מיופה הכח.

• מניעת סכסוכים בתוך המשפחה – בנסיבות של אבדן תפקוד של בן משפחה, ייפוי כח מתמשך מסדיר את חלוקת האחריות ונטל הטיפול בין בני המשפחה ומיופי כוחו של הממנה. מעצם הבעת הרצון המוקדמת של הממנה במסגרת ייפוי הכח המתמשך, יש בכך עדי לצמצם מחלוקות אפשריות בין בני המשפחה בדבר מה נכון / ראוי / נדרש או צודק, ואף למנוע מצב של ניצולו של הממנה בשעתו הקשה על ידי אדם קרוב.

• חסכון הבירוקרטיה – עריכת ייפוי כח מתמשך חוסכת ממיופה הכח ומבני המשפחה את הסרבול והבירוקרטיה הכרוכים באפוטרופסות, אשר הופכים לנטל של ממש.

• המשכיות עסקית וכלכלית – אבדן תפקוד ומסוגלות אינם גזירה השמורה רק לגיל השלישי, ואלו עלולים לפקוד כל אדם במהלך חייו ולעתים רבות בפתאומיות רבה. מצבים אלו עלולים להתגלות כמכריעים לפרנסתו ועסקיו של אדם. על כן עבור אלו מביננו המפעילים עסקים – עצמאים, בעלי חברות, שותפים – ניתן לכלול בייפוי כח מתמשך הוראות מדויקות ומנגנונים המאפשרים את המשכיות ניהול העסק, על כל היבטיו. גם בהיבט זה, יכול האדם הממנה למנות מיופי כח שונים ולהקצות להם סמכויות ותחומי אחריות נפרדים.

שאלות ותשובות

מי יכול לערוך ייפוי כח מתמשך?
כל גבר ואישה, בגירים, המסוגלים להבין את משמעות מתן ייפוי כח מתמשך ותוצאותיו. 

לאילו עניינים מתייחס ייפוי כח מתמשך?

עניינים אישיים הנוגעים לרווחת הממנה ואף של התלויים בו, חיי היום-יום שלו, מקום מגוריו, ענייניו החברתיים, וכן גם ענייני גוף, בריאות וטיפול רפואי, וכמובן – ביחס לעניינים הנוגעים לרכוש, לכספים ולנכסים של הממנה. 

בנוסף, ייפוי כח מתמשך כולל הנחיות של הממנה על דרכי קבלת החלטות, אופן ביצוען, היקף הסמכות שניתנת למיופה הכח, ובאילו מקרים ונסיבות יסיים מיופה הכח את תפקידו.

מתי בדיוק ייפוי כח מתמשך נכנס לתוקפו?

אין תאריך מדויק שנקבע לכך מראש, שכן ייפוי הכח המתמשך נכנס לתוקפו רק בהתקיים התנאי בו הממנה "חדל מלהבין בדבר" – כלומר, בהתקיים פיזי או קוגניטיבי אצל הממנה שבעטיו הממנה אינו מסוגל עוד להבין את משמעויות הכתוב בייפוי הכח המתמשך.

מי יכול להתמנות כמיופה כח?

כל אדם שמלאו לו 18 שנים, הנותן את הסכמתו לשמש כמיופה כח, אך למעט אלו:

• אדם שמונה לו אפוטרופוס או שייפוי כח מתמשך בעניינו נכנס לתוקף;
• מי שהוכרז כפושט רגל או שניתן לו הפטר;
• מי שהוכרז כלקוח מוגבל חמור לפי חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א 1981;
• אדם שמספק לממנה, באופן ישיר או עקיף, טיפול רפואי, סוציאלי, סיעודי או שיקומי, תמורת תשלום;
• אדם שמספק לממנה מגורים תמורת תשלום (למעט אם הוא קרוב של הממנה);
• האדם שעורך עבור הממנה את ייפוי הכח המתמשך – עורך הדין או בעל מקצוע אחר הרשאי לערכו לפי דין.

כמה מיופי כח ניתן למנות בייפוי כח מתמשך אחד?
הממנה יכול למנות מיופה כח אחד או יותר, והמינוי שלהם צריך להיעשות בהתאם לנסיבות העניין ולהתאמתם לתפקיד. בהחלט מומלץ למנות מספר מיופי כח, הן על מנת שיוכלו לחלוק בנטל וחשוב מכך – להבטיח את המשכיות הטיפול בממנה במקרה של היעדרות או נבצרות של אחד מהם. ניתן גם להגדיר לכל אחד מהם סמכויות ותחומי אחריות נפרדים.
כמו כן ניתן ורצוי למנות גם מיופי כח חליפיים – לכל מקרה שבו נבצר ממיופה הכח הראשי מלמלא את תפקידו.

האם ניתן לשנות ייפוי כח מתמשך?
כן, כל עוד הממנה כשיר לבצע את השינוי ומבין את משמעויותיו. בכל מקרה של שינוי מהותי, למשל – תיקון ההנחיות המקדימות או הוספה או גריעה של מיופה כח, מחייב הפקדת ייפוי כח מתמשך חדש. ייפוי הכח האחרון שהופקד הוא הקובע.

האם אני יכול לערוך ייפוי כח מתמשך אחד לי ולאשתי?
לא. ייפוי כח מתמשך הוא מסמך אישי ולא ניתן לערוך מסמך הדדי לשני בני הזוג.

האם קטין יכול להתמנות למיופה כח?
לא, ואף לא ניתן למנותו מראש במינוי עתידי שייכנס לתוקפו עם הגיעו של הקטין לגיל 18.

אין לי אדם קרוב שמתאים להתמנות כמיופה כח, איך אוכל להבטיח את רצוני?
במקרה כזה, ניתן לערוך מסמך "הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס", באמצעותו יכול אדם להביע את רצונו ביחס לזהות האפוטרופוס שימונה לו, וכן לתת הוראות שונות לאפוטרופוס ביחס לענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים.  אם וכאשר יתקיים הליך למינוי אפוטרופוס – על אף שלבית המשפט שיקול הדעת הסופי, הוא יבחן ויתחשב בהנחיות המקדימות שניתנו.

כבר יש לי צוואה, האם יש צורך גם בייפוי כח מתמשך?
ייפוי כח מתמשך אינו מהווה צוואה או תחליף לצוואה! ייפוי כח מתמשך נכנס לתוקפו עוד במהלך חייו של הממנה  והוא כולל הנחיות ביחס למהלך חייו של הממנה ועד לתקופה מקסימלית של 90 ימים לאחר מותו של אדם, שבמהלכה מותרות פעולות מסוימות בלבד ברכוש ולצורך פירעון התחייבויות של הממנה.

לעומת זאת, הוראות שנותן אדם בצוואתו נכנסות לתוקפן כמובן רק לאחר מותו של אדם אך גם רק מרגע שמאושרת הצוואה על ידי רשם הירושה – וזאת באמצעות צו קיום צוואה.

במידה שבמועד עריכת ייפוי הכח המתמשך כבר קיימת צוואה, ומכיוון שבהחלט עלולים להיווצר מצבים מסוימים של חפיפה בתחומי הטיפול, יש לבחון את הוראותיה על מנת להבטיח את רצון הממנה ולוודא שלא תהיה "התנגשות" בעת יישומם של שני המסמכים.  בהיעדר צוואה, מומלץ ורצוי לערוך גם צוואה אשר תבטיח הלימה והתאמה בין הוראותיו של ייפוי הכח המתמשך ובין הבעת רצונו של אדם במסגרת צוואתו.

האם מתמודדי נפש יכולים לערוך ייפוי כח מתמשך?
קיומה של לקות, מגבלה או אבחנה רפואית או נפשית אין משמעה באופן אוטומטי היעדר כשירות משפטית והיא אינה מונעת או שוללת על הסף את הזכות והיכולת לערוך ייפוי כח מתמשך, או לצורך הדיון – כל מסמך משפטי אחר.

עם זאת יש חובה לברר את כשירותו של הממנה, ולוודא שלמרות קיומה של מגבלה, לקות, אבחנה רפואית או מחלה – שהוא אכן מבין את משמעות ייפוי הכח, את ההוראות שהוא מבקש לכלול במסגרתו וישימותן.

האם ברגע האמת, יפעלו אכן לפי הוראותיי?
ככלל, מיופה כח חייב לפעול על פי הוראות ייפוי הכח המתמשך, ואם הדבר אפשרי – חייב גם לברר את עמדת הממנה ואת רצונו בזמן אמת. בעניינים אישיים ורפואיים מהותיים – ישנו איסור מפורש על מיופה הכח לפעול בניגוד לרצונו הכתוב של הממנה. בנוסף ומעבר למערך הבקרה הכלול בהוראות החוק ביחס להסדר ייפוי הכח המתמשך, הממנה יכול להגדיר במדויק לא רק את תחום ההחלטה המותרת למיופה הכח, אלא גם את היקף שיקול הדעת שיכול מיופה הכח להפעיל בעת יישומה.

מה היתרונות בעריכת ייפוי כח מתמשך אצל עורך דין?
ראשית כל, רק עורכ.ת דין אשר עבר.ה הסמכה מיוחדת בידי משרד המשפטים רשאי.ת לערוך ייפוי כח מתמשך.

כתנאי חיוני להבטחת רצון הממנה ולמנוע ניצולו לרעה או חלילה מצב של הפעלת לחץ אסור בעת עריכת ייפוי הכח, במהלך עריכת  ייפוי הכח המתמשך, עורכ.ת הדין מברר.ת את רצונו החופשי של הממנה ביחס לעתידו ואת הנחיותיו, ומוודא.ת כי הממנה אכן מבין את משמעויות ייפוי הכח ואת החלופות העומדות בפניו.

כחלק ממהלך עריכת ייפוי הכח המתמשך, על עורכ.ת הדין מוטלת חובה להיפגש עם הממנה ביחידות, בנפרד משאר בני המשפחה ומיופי הכח העתידיים, ולברר ולוודא כי "ייפוי הכח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון, בלא שהופעלו על הממנה לחץ או השפעה בלתי הוגנת ובלא ניצול מצוקתו או חולשתו". מהלך נכון וייעוץ נכון חיוניים להבטחת עתיד הממנה.

שנית ומעבר לכך, לחתימה על ייפוי כח מתמשך יש השפעות מרחיקות לכת על עתידו של אדם, על רכושו ועסקיו, ועל היחסים בין בני משפחה / מיופי הכח המתמנים, ועל כן ההסדרים המורכבים הכלולים בו מחייבים תכנון זהיר וניסוח נכון ומושכל בידי עורכ.ת דין מנוסה ובקיא.ה בכל התחומים בהם עוסק ייפוי הכח – דיני משפחה, דיני חוזים, משפט אזרחי ואף במשפט מסחרי, ככל שהוראות ייפוי הכוח נוגעות גם לפעילות עסקית של הממנה.

למשרדנו התמחות שלובה בדיני משפחה ומשפט מסחרי ותאגידי, וניסיון רב בעריכת ייפויי כח מתמשך, צוואות והקמת נאמנויות.

תקציר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו.

בכל שאלה, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר לתיאום ייעוץ אישי.